ברטנורא על משנה ברכות ה׳:ב׳

2 מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. מַשִּׁיב הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְכָּרָה וָשֶׁבַח. וּמִפְּנֵי שֶׁהַגְּשָׁמִים אַחַת מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב איוב ה עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לְהוּ גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים:

3 וְשׁוֹאֲלִין. וְתֵן טַל וּמָטָר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:

4 בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. מִתּוֹךְ שֶׁהֵן פַּרְנָסָה קָבְעוּ שְׁאֵלָתָן בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה:

5 וְהַבְדָּלָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

6 בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. שֶׁהִיא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹל. וּבַיְרוּשַׁלְמִי אָמְרוּ מִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת, שֶׁאִם אֵין דֵּעָה הַבְדָּלָה מִנַּיִן. וְכֵן הֲלָכָה: